גידולי עפעפיים הם גידולים שמקורם ברקמות העפעף, והם יכולים להיות שפירים או ממאירים. לא כל בליטה בעפעף היא גידול סרטני, אך נגע שגדל, מדמם, אינו מחלים או גורם לאובדן ריסים מצריך בדיקת רופא. האבחון כולל בדיקה קלינית ולעיתים ביופסיה ובדיקה פתולוגית. הטיפול מותאם לסוג הגידול ולמיקומו, ועשוי לכלול מעקב, הסרה כירורגית ושחזור העפעף כדי לשמר את סגירת העין, את ההגנה עליה ואת המראה שלה.
גוש קטן בעפעף יכול לעורר הרבה שאלות: האם זו שעורה, האם צריך להסיר אותו, והאם הוא עלול להיות מסוכן? החשש מובן, במיוחד כשהנגע נמצא באזור רגיש ובולט כל כך. עם זאת, המראה החיצוני לבדו אינו מספיק כדי לקבוע במה מדובר. נגעים שונים יכולים להיראות דומים, ולעיתים דווקא השינוי לאורך זמן, חזרה לאחר טיפול או פגיעה במבנה העפעף הם שמכוונים את הבירור.
הטיפול בגידולי עפעפיים דורש התייחסות גם לאבחנה וגם לאזור שבו הגידול נמצא. העפעפיים מגנים על פני העין, מפזרים את הדמעות בזמן המצמוץ ומאפשרים סגירה תקינה. לכן, כאשר יש צורך בהסרה, מתכננים אותה מתוך מחשבה על השלמת הטיפול בגידול ועל שימור התפקוד של העפעף לאחר מכן.
מה הם גידולי עפעפיים, והאם כל גוש בעפעף הוא סרטן?
המונח “גידולי עפעפיים” מתייחס לצמיחה של תאים ברקמות העפעף. הגידול עשוי להתפתח בעור, בבלוטות או במבנים נוספים באזור. גידול שפיר אינו סרטן ואינו שולח גרורות, אך הוא עדיין עשוי להפריע, לגרום לגירוי או להצריך בירור אם האבחנה אינה ברורה. גידול ממאיר עלול לחדור לרקמות סמוכות, ובחלק מהסוגים גם להתפשט מעבר לאזור שבו התחיל.
לעומת זאת, “גוש” או “נגע” הם תיאורים של ממצא, ולא אבחנה. כלזיון, למשל, יכול להיראות כגוש בעפעף אף שמדובר בתהליך הקשור לחסימת בלוטת שומן ולא בגידול סרטני. גם ציסטות ונגעים שפירים אחרים עשויים ליצור בליטה דומה. ההבחנה ביניהם נעשית באמצעות הסיפור הרפואי, הבדיקה ולעיתים בדיקת רקמה.
חשוב גם להבדיל בין גידול בעפעף לבין גידול שמקורו בתוך העין או ברקמות שסביבה. גידולי ארובת העין מתפתחים באזור שמקיף את גלגל העין, ולכן הבירור והטיפול בהם עשויים להיות שונים. המיקום המדויק הוא חלק מהאבחון, ולא פרט שאפשר להסיק רק מתיאור של “גוש ליד העין”.
אילו סימנים בנגע בעפעף מצריכים בדיקה?
נגע חדש, מתמשך או משתנה מצדיק תשומת לב, במיוחד כאשר הוא אינו מתנהג כפי שציפו לאחר טיפול. אין סימן חיצוני יחיד שמוכיח שמדובר בסרטן, אך יש מאפיינים שמעלים את הצורך בבירור מסודר:
- גדילה או שינוי במראה: נגע שמתרחב, מתעבה או משנה את צורתו צריך להיבדק. גם שינוי הדרגתי לאורך חודשים חשוב, ולא רק גדילה מהירה.
- פצע שאינו מחלים או דימום חוזר: אזור שמפתח גלד, נראה כאילו החלים ושוב נפתח, עשוי להצריך בדיקה. אין להניח שדימום חוזר נובע תמיד משפשוף מקרי.
- אובדן ריסים ממוקד: חסר של ריסים בסמוך לנגע, במיוחד יחד עם שינוי בשולי העפעף, הוא ממצא שחשוב להראות לרופא.
- שינוי בגוון או במבנה: פיגמנטציה לא אחידה, כיב או עיוות של שפת העפעף מצריכים הערכה, גם אם אינם מלווים בכאב.
- חזרה לאחר טיפול: גוש שמופיע שוב באותו מקום או אינו מגיב לטיפול שניתן לו מצדיק בחינה מחודשת של האבחנה.
היעדר כאב אינו שולל גידול ממאיר. חלק מהגידולים יכולים להתפתח ללא כאב, ולכן אין להסתמך על התחושה בלבד. מנגד, כאב ואודם אינם מעידים בהכרח על סרטן ויכולים להופיע גם במצבים דלקתיים.
אם מופיעים שינוי פתאומי בראייה, כאב משמעותי בתוך העין או קושי לפתוח אותה, יש לפנות לבדיקה דחופה ולא להמתין לתור שגרתי לבירור הנגע. תסמינים אלה אינם ייחודיים לגידולי עפעפיים, אך יכולים להעיד על בעיה אחרת שדורשת טיפול מהיר.
איך מבדילים בין שעורה, כלזיון וגידול בעפעף?
שעורה מתבטאת בדרך כלל בנפיחות מקומית כואבת, לעיתים סמוך לבסיס הריסים, וקשורה לרוב לזיהום מקומי. כלזיון נוצר בעקבות חסימה של בלוטת שומן בעפעף, ולעיתים נשאר כגוש שאינו כואב גם לאחר שהאודם הראשוני פחת. גידול בעפעף יכול להידמות לאחד המצבים הללו, ולכן אין אפשרות להבחין ביניהם בוודאות לפי כאב, גודל או צילום בלבד.
כאשר הממצא מתאים לכלזיון, הרופא עשוי להמליץ על טיפול שמרני או על טיפול מקומי אחר. אם הוא חוזר שוב ושוב, נראה לא טיפוסי או אינו משתפר כמצופה, ייתכן שיומלץ על דגימת רקמה. כפי שמסבירה האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים בנושא שעורה וכלזיון, במקרים חוזרים עשויה להידרש ביופסיה כדי לבדוק אם קיימת סיבה אחרת לממצא.
אין משמעות הדבר שכלזיון “הופך לסרטן”. החשיבות היא בזיהוי מצבים שבהם האבחנה הראשונית אינה מסבירה היטב את מהלך הנגע. כאשר גוש ממשיך לגדול למרות טיפול או מלווה באובדן ריסים, מומלץ לחזור לבדיקה.
אילו סוגים של גידולי עפעפיים קיימים?
קיימים סוגים שונים של גידולי עפעפיים, וההבדלים ביניהם משפיעים על הטיפול ועל המעקב. השם המדויק של הגידול, ולעיתים גם תת-הסוג שלו בבדיקה הפתולוגית, חשובים יותר מהתיאור הכללי “גוש קטן” או “גידול בעור”.
נגעים וגידולים שפירים בעפעף
בין הנגעים השפירים אפשר למצוא פפילומות, שומות ונגעים ציסטיים. חלקם נשארים יציבים לאורך זמן ואינם גורמים לתסמינים, ואחרים עלולים להפריע למצמוץ, להתחכך בפני העין או להפריע מבחינה אסתטית.
כאשר הרופא מעריך שהממצא שפיר ובעל מאפיינים טיפוסיים, אפשר לעיתים לבחור במעקב. הסרה עשויה להתאים כאשר קיימת הפרעה, כאשר הנגע משתנה או כאשר נדרשת אבחנה ודאית. ההחלטה אינה מבוססת רק על הרצון להעלים את הבליטה, אלא גם על האפשרות לקבל דגימה מתאימה לבדיקה.
קרצינומה של תאי בסיס בעפעף: BCC
קרצינומה של תאי בסיס היא גידול ממאיר של העור, שנמצא לעיתים בעפעף התחתון ובזווית הפנימית של העין. הוא עשוי להתבטא בנגע שאינו מחלים, בכיב, בדימום או בשינוי בשולי העפעף.
BCC נוטה בעיקר לחדירה מקומית, ושליחת גרורות נדירה מאוד. עם זאת, גדילה מקומית עלולה לפגוע ברקמות סמוכות ולהרחיב את היקף ההסרה הנדרש. לכן, גם גידול שגדל באיטיות מצריך תכנון טיפול מתאים.
קרצינומה של תאי קשקש בעפעף: SCC
קרצינומה של תאי קשקש יכולה להופיע כנגע קשקשי, גלדי, מכויב או מדמם. בניגוד ל-BCC, יש לה פוטנציאל משמעותי יותר להתפשטות לבלוטות לימפה או לאתרים אחרים, בהתאם למאפייני הגידול ולהיקפו.
הבירור והטיפול מותאמים למידת הסיכון. כאשר מאבחנים את הגידול בשלב מוקדם ומסירים אותו בשלמות, ניתן במקרים רבים להשיג תוצאה טובה, אך נדרש מעקב מתאים.
קרצינומה של בלוטות החלב
זהו גידול נדיר יותר, שיכול להתפתח בבלוטות החלב של העפעף. לעיתים הוא מופיע כגוש מוצק שאינו כואב, ולעיתים כהתעבות של העפעף או כממצא שנראה בתחילה דלקתי.
החשיבות בזיהויו נובעת מכך שהוא עלול להיות אגרסיבי ולהתפשט. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מדגישה את הצורך לבדוק נגע בעפעף שנשאר למרות טיפול, ולא להמשיך להניח שמדובר באותה בעיה ללא הערכה מחודשת.
מלנומה וגידולים נדירים נוספים
מלנומה יכולה להופיע גם בעור העפעף, אף שהיא נדירה באזור זה. קיימים גם סוגי גידולים נדירים נוספים. שינוי בנגע פיגמנטרי אינו מוכיח שמדובר במלנומה, אך מצדיק הערכה רפואית. בחירת הטיפול תלויה באבחנה המדויקת, ולכן אין להחיל על כל גידולי העפעפיים את אותו הסבר או את אותה תחזית.
מהם גורמי הסיכון לגידולים ממאירים בעפעפיים?
חשיפה מצטברת לשמש היא גורם סיכון חשוב לחלק מגידולי העור באזור העפעפיים, בעיקר BCC ו-SCC. גורמים נוספים שרלוונטיים להערכת הסיכון כוללים עור בהיר, גיל, דיכוי חיסוני, היסטוריה של סרטן עור וטיפולי קרינה קודמים באזור. המשקל של כל גורם משתנה לפי סוג הגידול.
גם כאשר אין גורמי סיכון מוכרים, נגע חשוד מצריך בירור. באותה מידה, עצם קיומם של גורמי סיכון אינו אומר שהנגע ממאיר. המידע מסייע לרופא להעריך את התמונה הכוללת, אך אינו מחליף בדיקה.
כיצד מאבחנים גידולי עפעפיים ומתי צריך ביופסיה?
האבחון מתחיל בשיחה ובבדיקה של הנגע ושל האזור שסביבו. הרופא מברר מתי הופיע הממצא, האם הוא השתנה, אם היו דימום או הפרשות, והאם כבר טופל או הוסר בעבר. בבדיקה מעריכים את גבולותיו, את הקשר שלו לשולי העפעף ולריסים ואת האפשרות למעורבות של רקמות סמוכות.
ביופסיה היא נטילת דגימת רקמה לצורך בדיקה פתולוגית. היא מאפשרת לזהות את סוג התאים ואת אופי הנגע, ולעיתים מספקת מידע נוסף שמשפיע על תכנון הטיפול. לא כל בליטה מחייבת ביופסיה מיידית, אך כאשר יש חשד לממאירות או חוסר ודאות משמעותי, דגימה יכולה להיות שלב מרכזי בבירור.
אפשר לקחת דגימה מחלק מהנגע או להסיר את הנגע כולו ולשלוח אותו לבדיקה. הבחירה תלויה, בין היתר, בגודלו ובמיקומו ובאפשרות לבצע הסרה מתאימה בלי לפגוע בתכנון הטיפול בהמשך. “הנגע הוסר” ו“הטיפול הושלם” אינם בהכרח אותו דבר: לעיתים התשובה הפתולוגית מצביעה על צורך בהרחבת ההסרה.
כדי להפיק מהפגישה את המרב, מומלץ להגיע עם המידע הבא:
- תיעוד של השינוי לאורך זמן: אם קיימות תמונות קודמות שבהן נראה הנגע, הן עשויות לעזור להסביר מתי הופיע וכיצד השתנה. אין צורך לעכב בדיקה כדי לצבור תמונות נוספות.
- מסמכים מטיפולים קודמים: כדאי להביא תשובות ביופסיה, סיכומי ניתוח ושמות של טיפולים שניתנו. מידע זה חשוב במיוחד בנגע שחזר לאחר הסרה.
- רקע רפואי ורשימת תרופות: יש לציין גידולי עור קודמים, דיכוי חיסוני ותרופות קבועות. לקראת פעולה כירורגית חשוב לדווח גם על מדללי דם, בלי להפסיק אותם באופן עצמאי.
- תיאור של ההפרעה היומיומית: גירוי, דמעת, דימום או קושי בסגירה הם מידע חשוב, גם כאשר הנגע עצמו נראה קטן.
האם צריך CT או MRI כדי לאבחן גידול בעפעף?
בדיקות הדמיה אינן נדרשות לכל נגע שטחי בעפעף. הן נשקלות כאשר עולה חשד למעורבות עמוקה יותר, להתפשטות לארובה או לממצאים שלא ניתן להעריך במלואם בבדיקה המקומית. ההדמיה מסייעת בהערכת היקף התהליך, אך אינה מחליפה בדיקה פתולוגית כאשר זו נחוצה לזיהוי סוג הגידול.
כיצד בוחרים טיפול בגידולי עפעפיים?
הטיפול נקבע לפי האבחנה, גודל הנגע, מיקומו וההשפעה הצפויה של ההסרה על העפעף. נגע שפיר ויציב עשוי להתאים למעקב, בעוד שגידול ממאיר מצריך טיפול שמטרתו להשיג שליטה במחלה ולמנוע פגיעה נוספת ברקמות.
בגידולים ממאירים רבים, הטיפול המרכזי הוא הסרה כירורגית עם הערכת שולי הכריתה. “שוליים נקיים” פירושם שלא זוהו תאי גידול בשולי הרקמה שנבדקה. זהו מידע חשוב להערכת שלמות ההסרה, אך הוא אינו מבטל את הצורך במעקב.
בעת תכנון הטיפול נשקלים כמה היבטים יחד:
- האבחנה הפתולוגית: סוג הגידול ומאפייניו קובעים את אופי הטיפול. המלצה המתאימה לנגע שפיר אינה בהכרח מתאימה לגידול ממאיר שנראה דומה.
- המיקום המדויק: נגע סמוך לריסים, לזווית העין או לדרכי הדמעות מחייב התייחסות למבנים האלה בזמן ההסרה והשחזור.
- היקף הרקמה המעורבת: הגודל שרואים מבחוץ אינו תמיד משקף את מלוא גבולות הגידול. בדיקת השוליים מסייעת להעריך אם נדרשת הסרה נוספת.
- טיפול קודם והישנות: גידול שחזר מחייב בחינה של התשובות הקודמות, שיטת ההסרה ומצב הרקמות באזור.
- מצבו הרפואי של המטופל: מחלות רקע, תרופות והיכולת לעבור הליך מסוים משפיעות על בחירת הגישה ועל ההיערכות לקראתו.
במצבים נבחרים קיימות גם אפשרויות של טיפול תרופתי או קרינתי, למשל במחלה מתקדמת או כאשר ניתוח אינו מתאים. אלו אינן חלופות אחידות לכל נגע, וההחלטה עליהן עשויה לדרוש צוות רב-תחומי.
מה ההבדל בין ניתוח מוהס להסרה עם בדיקת חתך קפוא?
ניתוח מוהס והסרה עם בדיקת חתך קפוא הם שני מסלולים שבהם נעזרים בבדיקה מיקרוסקופית במהלך הטיפול כדי להעריך את שולי הגידול. הם אינם אותו הליך, ואין שיטה אחת שמתאימה בהכרח לכל סוג גידול ולכל מיקום.
בניתוח מוהס מסירים רקמה בשלבים, ממפים אותה ובודקים את השוליים. כאשר נמצא גידול בשוליים, ניתן לכוון הסרה נוספת לאזור הרלוונטי. באזור העפעפיים משתמשים בשיטה בעיקר במקרים מתאימים של BCC ו-SCC, מתוך שאיפה להסיר את הגידול תוך שימור רקמה בריאה ככל האפשר.
בגישה של חתך קפוא נשלחת רקמה לבדיקה פתולוגית מהירה במהלך הניתוח, ועל סמך התוצאות מתקבלת החלטה אם נדרשת כריתה נוספת. היקף בדיקת השוליים ואופן ביצועה תלויים בפרוטוקול ובתכנון הניתוח. בחירת השיטה צריכה להתבסס על מאפייני הגידול ועל התיאום בין המנתח, הפתולוג והצוות המשחזר.
כדאי לברר מראש מי מבצע את הסרת הגידול, כיצד נבדקים השוליים ומתי צפוי השחזור. לעיתים ההסרה והשחזור מתבצעים באותו יום, ולעיתים נדרש תכנון בשלבים.
שחזור העפעף לאחר הסרת גידול: שמירה על תפקוד לצד המראה
לאחר הסרת גידול עלול להיווצר חסר של עור או של שכבות עמוקות יותר בעפעף. השחזור נועד לאפשר לעפעף להגן על העין, להיצמד אליה באופן מתאים ולהשתתף במצמוץ ובסגירה. המראה האסתטי הוא חלק חשוב מהתכנון, אך הוא משולב בשיקולים התפקודיים.
שיטת השחזור תלויה בגודל החסר, בעומקו ובמיקומו, וכן בגמישות הרקמות ובמצב העפעף. חסר קטן עשוי להתאים לסגירה ישירה, ואילו חסר גדול יותר עשוי להצריך העברת רקמה סמוכה או שתל. כאשר נפגעת כל עובי העפעף, יש להתייחס גם למשטח הפנימי ולתמיכה המבנית שלו, ולא רק לכיסוי העור.
בפגישת התכנון חשוב להבין את האפשרויות ואת המשמעות שלהן:
- סגירה ישירה: מתאימה לחלק מהחסרים הקטנים, כאשר ניתן לקרב את הרקמות בלי ליצור מתח שעלול לעוות את העפעף.
- מתלה מקומי: העברת רקמה סמוכה תוך שמירה על אספקת הדם שלה יכולה לסייע בשחזור חסר שאינו מתאים לתפירה פשוטה.
- שתל רקמה: במצבים מסוימים נדרשת רקמה מאזור אחר. סוג השתל ומקום לקיחתו נקבעים לפי השכבה שיש לשחזר.
- שחזור בשלבים: חלק מהשיטות דורשות יותר מהליך אחד. חשוב להבין מראש את הרצף הצפוי ואת ההגבלות הזמניות בתקופת הביניים.
כאשר הגידול סמוך לזווית הפנימית של העין, נבחנת גם מערכת ניקוז הדמעות. פגיעה בה עלולה לגרום לדמעת, אך לא כל דמעת לאחר ניתוח מעידה על חסימה. בהתאם לממצאים אפשר לשקול בירור וטיפול, ובמקרים המתאימים גם שחזור דרכי הדמעות.
למה לצפות בתקופת ההחלמה?
ההחלמה לאחר הסרת נגע קטן יכולה להיות שונה מאוד מההחלמה לאחר כריתה ושחזור מורכבים. נפיחות ושטפי דם עשויים להופיע לאחר הניתוח, ובשחזורים נרחבים ההתאוששות יכולה להיות ממושכת יותר. לעיתים נדרשים טיפול בלחות פני העין ומעקב אחר סגירת העפעף, בהתאם להנחיות המנתח.
מראה האזור בתחילת ההחלמה אינו בהכרח משקף את התוצאה בהמשך. עם זאת, אין אפשרות להבטיח מראש שלא תישאר צלקת או שלא יידרש תיקון נוסף. בין הסיבוכים האפשריים נמצאים שינוי במנח העפעף, קושי בסגירה ויובש, בעיקר בשחזורים מורכבים.
לפני השחרור כדאי לוודא שקיבלתם הנחיות ברורות לגבי:
- טיפול באזור הניתוח: כיצד לנקות אותו, האם נדרש טיפול מקומי ומתי מותר להרטיב את האזור. יש לפעול לפי ההוראות שניתנו להליך המסוים.
- חזרה לפעילות: מתי אפשר לחזור לעבודה, להתאמן, להתאפר ולהשתמש בעדשות מגע. ההחלטות תלויות בהיקף הניתוח ובהתקדמות ההחלמה.
- המשך הבירור: מתי צפויה התשובה הפתולוגית, מי יסביר אותה ומה יקרה אם יידרש טיפול נוסף. היעדר הודעה אינו תחליף לקבלת התוצאה.
- ביקורות ויצירת קשר: מועד הביקורת הראשונה, טיפול בתפרים אם נדרש והדרך לפנות לצוות במקרה של בעיה.
ירידה בראייה, כאב חזק או מחמיר, דימום שאינו נעצר, נפיחות שמחמירה במהירות או קושי משמעותי בסגירת העין מחייבים פנייה רפואית בהקדם. אין להמתין לביקורת המתוכננת כאשר מופיעים תסמינים חריגים.
האם גידולי עפעפיים יכולים לחזור לאחר הסרה?
הישנות אפשרית, אך הסיכון שונה בין סוגי הגידולים ותלוי גם במאפייני המחלה ובתוצאות ההסרה. לכן לא נכון לתת שיעור הישנות אחד לכל גידולי העפעפיים. תשובה של שוליים נקיים היא נתון חשוב, אך עדיין יש צורך בתוכנית מעקב מותאמת.
בביקורות בודקים את אזור ההסרה ואת תפקוד העפעף, ומעריכים ממצאים חדשים בהתאם לסוג הגידול. בחלק מהמקרים יש צורך גם במעקב עור או בבירור נוסף. נגע חדש, דימום חוזר או שינוי באזור הצלקת מצדיקים פנייה לבדיקה, גם לאחר שההחלמה הראשונית הסתיימה.
שאלות נפוצות על גידולי עפעפיים
האם אפשר לזהות גידול ממאיר לפי תמונה? + צילום יכול לסייע בתיעוד ובהכוונה ראשונית, אבל אינו מאפשר לשלול ממאירות בוודאות. הוא אינו מחליף בדיקה של הרקמה, של עומק הנגע ושל הצד הפנימי של העפעף, ובמידת הצורך ביופסיה. גם נגע שנראה קטן או מוכר מצריך הערכה אם הוא משתנה או אינו מחלים.
האם ביופסיה בעפעף משמעותה שחושדים בוודאות בסרטן? + לא. ביופסיה נועדה לברר את האבחנה כאשר יש צורך בכך, והיא יכולה לאשר גם נגע שפיר. ההמלצה לדגימה משקפת צורך במידע אמין יותר, ולא אבחנה שכבר נקבעה.
האם אפשר לדחות הסרה של גידול בעפעף? + אין תשובה אחידה. הדחיפות תלויה בסוג הגידול או בחשד הקליני, בקצב השינוי ובמיקומו. גם נגע שגדל לאט עלול לפגוע ברקמות סמוכות לאורך זמן. לאחר המלצה להסרה, יש לברר עם הרופא מהו פרק הזמן המתאים לטיפול במקרה המסוים, ולא להסיק מניסיון של אדם אחר.
האם הסרת גידול בעפעף נעשית בהרדמה מקומית? + הליכים רבים ניתנים לביצוע בהרדמה מקומית, לעיתים עם טשטוש. סוג ההרדמה נקבע לפי היקף הפעולה, שיטת השחזור ומצבו של המטופל. בניתוח מורכב עשויה להיבחר גישה אחרת, ואת התכנון מסבירים לפני ההליך.
האם הסרת גידול בעפעף מחייבת הסרת העין? + לא. הסרת נגע בעפעף והסרת העין הן פעולות שונות לחלוטין. הטיפול בגידול שמוגבל לעפעף מתמקד באזור המעורב ובשחזור לפי הצורך. התפשטות עמוקה לארובה היא מצב אחר, המחייב הערכה ותכנון טיפול פרטניים.
אני צריכה לעבור בקרוב ניתוח להסרת גידול קטן בעפעף התחתון. מה יש לשאול את הרופא לפני הניתוח? + ראשית רפואה שלמה, ואני מקווה שהכל יעבור כשורה.
אני מניח כי את מדברת על גידול מסוג BCC – Basal Cell Carcinoma שהינו הגידול השכיח ביותר בעפעפיים (הגידול השני בשכיחותו הינו מסוג SCC או squamous cell carcinoma ).
על פי רוב הגידולים הללו גדלים באופן איטי והסרה כירורגית מלאה ניתנת במרבית המקרים עם סיכון קטן לחזרה.
חשוב להבין שיש להסיר את הגידול בשלמותו עם שולי רקמה נקיים מגידול, דבר זה נעשה על ידי בדיקה פתולוגית במהלך הניתוח (בשיטה שנקראת חתך קפוא).
שיטה אלטרנטיבית דומה לחתך קפוא היא מיפוי הרקמה המוסרת בשיטת Mohs .
אם יש צורך להקריב את צינורית הדמעות, מובן שכדאי לעשות כן על מנת להבטיח הסרה מלאה של הגידול.
ישנם מקרים שיסבלו מדמעת לאחר פגיעה בצינורית הדמעות, אך למרבה הפלא במרבית המקרים החולים אינם סובלים מדמעת יתרה לאחר הסרת הגידול.
במקרים בהם כן מופיעה דמעת והיא מפריעה לחולה, ניתן לבצע שחזור של דרכי הדמעות.
לגבי שיטות שחזור קיימות טכניקות רבות – בהתאם לגודל הגידול המוסר, לעתים יש לקחת שתל עור מעפעף עליון, עפעף נגדי או מאחורי האוזן.
במקרים של שתל רירית (הצד הפנימי של העפעף) ניתן לקחת גם מעפעף עליון, עפעף נגדי או רירית הפה.
ברוב המקרים השחזור האסתטי והפונקציונלי נעשה באותו מעמד ניתוחי לאחר הסרה שלמה של הגידול.
עליך לשאול את המנתח באיזה אופי הוא מתכנן לשחזר את העפעף.
עליך לדעת שבמרבית המקרים ניתן להסיר את הגידול בשלמות עם שחזור קוסמטי ופונקציונלי יפה כך שלא יהיה ניתן לדעת בעתיד כי אכן החולה עבר ניתוח.
על פי רוב הפרוגנוזה מצויינת.
תוכלי לצפות בדוגמה של גידול בעפעף עליון שהוסר, ושוחזר מאותו עפעף באתר תחת הנושא של גידולים משחזרים. שוב רפואה שלמה והצלחה בניתוח.
האם ישנם גידולי עפעפיים שאינם ממאירים? האם ישנה מניעה לטוס אחרי ניתוח? מהי הדחיפות של הניתוח? + לא בהכרח מדובר על גידול ממאיר, ודאי כי ישנם גידולי עפעפיים שאינם ממאירים.
גם בגידולים ממאירים מסוג BCC או SCC לרוב ההתנהגות היא כגידול עם התפשטות מקומית אטית שאינו שולח גרורות.
משך ההחלמה מניתוח כזה תלוי בגדול הגידול ומיקומו ובמידת השחזור.
בגידולים קטנים מאוד משך ההחלמה מספר ימים או שבועות.
עם זאת ישנם גידולים הדורשים מידת כירורגיה רבה ושחזור רב יותר ובהתאם יתארך משך ההחלמה.
אם תופסים בזמן על פי רוב הניתוח אינו נרחב.
כפי שאמרת הגידול גדל באופן מאוד איטי ולהערכתי (למרות שיש צורך בבדיקה מפורטת) אין מניעה לטוס לחו"ל לאחר הניתוח או אף לדחות את הניתוח בתנאי שאין חשד לגידולים מסוג Sebaceous carcinoma או מלנומה.
בנוסף גידול הקרוב לחלק האפי (מערכת ניקוז הדמעות) מומלץ לא לדחות את הניתוח וכן גידול עם התפשטות ארובתית. שוב רפואה שלמה ואני משוכנע כי הכל יעבור בשלום.
לאחר ניתוח BCC העין דומעת ומפרישה הפרשה מוגלתית. האם אהיה חייבת לעבור ניתוח לשיחזור צינורית הדמעות? + הדבר תלוי באם נגרם נזק לצינורית הדמעות בעת ניתוח הסרת הגידול.
לעתים לצורך הסרה מלאה של הגידול אנו נאלצים להסיר גם חלק ממערכת ניקוז הדמעות.
יש מקרים בהם הדבר אינו מחייב שחזור של מערכת הניקוז, אך בפעמים אחרות יש צורך בניתוח נוסף.
עלייך להיוועץ ברופא המנתח להבין את מידת הנזק (אם בכלל) אשר נגרם למערכת ניקוז הדמעות, וכן האם יש צורך לנתח.
לפי הספרות יש להמתין כ 5 שנים לאחר ניתוח הסרת הגידול, על מנת לוודא שאין חזרה, אך מנתחים רבים בוחרים לבצע את הניתוח 1-2 שנים לאחר הסרת הגידול.
תוצאות ה MRI הראו כי מודגמת נוירופיברומה. אילו אפשרויות ניתוחיות קיימות? + ככלל אופי נוירופיברומה משתנה מחולה לחולה, כאשר בניתוח מנסים לבצע הוצאה מקסימלית של הגידול.
ניתן לבצע בחתך בעור העפעף, או בחתך פנימי תלוי במיקום הגידול במקרים מסויימים לא ניתן להוציא את הגידול בשלמות אלא רק הסרה חלקית יש לפנות לרופא עיניים מומחה בפלסטיקה של העין (אוקולפלסטיקה).
קראי עוד על פלסטיקה של העין
שאלות נפוצות על גידולי עפעפיים
צילום יכול לסייע בתיעוד ובהכוונה ראשונית, אבל אינו מאפשר לשלול ממאירות בוודאות. הוא אינו מחליף בדיקה של הרקמה, של עומק הנגע ושל הצד הפנימי של העפעף, ובמידת הצורך ביופסיה. גם נגע שנראה קטן או מוכר מצריך הערכה אם הוא משתנה או אינו מחלים.
לא. ביופסיה נועדה לברר את האבחנה כאשר יש צורך בכך, והיא יכולה לאשר גם נגע שפיר. ההמלצה לדגימה משקפת צורך במידע אמין יותר, ולא אבחנה שכבר נקבעה.
אין תשובה אחידה. הדחיפות תלויה בסוג הגידול או בחשד הקליני, בקצב השינוי ובמיקומו. גם נגע שגדל לאט עלול לפגוע ברקמות סמוכות לאורך זמן. לאחר המלצה להסרה, יש לברר עם הרופא מהו פרק הזמן המתאים לטיפול במקרה המסוים, ולא להסיק מניסיון של אדם אחר.
הליכים רבים ניתנים לביצוע בהרדמה מקומית, לעיתים עם טשטוש. סוג ההרדמה נקבע לפי היקף הפעולה, שיטת השחזור ומצבו של המטופל. בניתוח מורכב עשויה להיבחר גישה אחרת, ואת התכנון מסבירים לפני ההליך.
לא. הסרת נגע בעפעף והסרת העין הן פעולות שונות לחלוטין. הטיפול בגידול שמוגבל לעפעף מתמקד באזור המעורב ובשחזור לפי הצורך. התפשטות עמוקה לארובה היא מצב אחר, המחייב הערכה ותכנון טיפול פרטניים.
ראשית רפואה שלמה, ואני מקווה שהכל יעבור כשורה.
אני מניח כי את מדברת על גידול מסוג BCC – Basal Cell Carcinoma שהינו הגידול השכיח ביותר בעפעפיים (הגידול השני בשכיחותו הינו מסוג SCC או squamous cell carcinoma ).
על פי רוב הגידולים הללו גדלים באופן איטי והסרה כירורגית מלאה ניתנת במרבית המקרים עם סיכון קטן לחזרה.
חשוב להבין שיש להסיר את הגידול בשלמותו עם שולי רקמה נקיים מגידול, דבר זה נעשה על ידי בדיקה פתולוגית במהלך הניתוח (בשיטה שנקראת חתך קפוא).
שיטה אלטרנטיבית דומה לחתך קפוא היא מיפוי הרקמה המוסרת בשיטת Mohs .
אם יש צורך להקריב את צינורית הדמעות, מובן שכדאי לעשות כן על מנת להבטיח הסרה מלאה של הגידול.
ישנם מקרים שיסבלו מדמעת לאחר פגיעה בצינורית הדמעות, אך למרבה הפלא במרבית המקרים החולים אינם סובלים מדמעת יתרה לאחר הסרת הגידול.
במקרים בהם כן מופיעה דמעת והיא מפריעה לחולה, ניתן לבצע שחזור של דרכי הדמעות.
לגבי שיטות שחזור קיימות טכניקות רבות – בהתאם לגודל הגידול המוסר, לעתים יש לקחת שתל עור מעפעף עליון, עפעף נגדי או מאחורי האוזן.
במקרים של שתל רירית (הצד הפנימי של העפעף) ניתן לקחת גם מעפעף עליון, עפעף נגדי או רירית הפה.
ברוב המקרים השחזור האסתטי והפונקציונלי נעשה באותו מעמד ניתוחי לאחר הסרה שלמה של הגידול.
עליך לשאול את המנתח באיזה אופי הוא מתכנן לשחזר את העפעף.
עליך לדעת שבמרבית המקרים ניתן להסיר את הגידול בשלמות עם שחזור קוסמטי ופונקציונלי יפה כך שלא יהיה ניתן לדעת בעתיד כי אכן החולה עבר ניתוח.
על פי רוב הפרוגנוזה מצויינת.
תוכלי לצפות בדוגמה של גידול בעפעף עליון שהוסר, ושוחזר מאותו עפעף באתר תחת הנושא של גידולים משחזרים. שוב רפואה שלמה והצלחה בניתוח.
לא בהכרח מדובר על גידול ממאיר, ודאי כי ישנם גידולי עפעפיים שאינם ממאירים.
גם בגידולים ממאירים מסוג BCC או SCC לרוב ההתנהגות היא כגידול עם התפשטות מקומית אטית שאינו שולח גרורות.
משך ההחלמה מניתוח כזה תלוי בגדול הגידול ומיקומו ובמידת השחזור.
בגידולים קטנים מאוד משך ההחלמה מספר ימים או שבועות.
עם זאת ישנם גידולים הדורשים מידת כירורגיה רבה ושחזור רב יותר ובהתאם יתארך משך ההחלמה.
אם תופסים בזמן על פי רוב הניתוח אינו נרחב.
כפי שאמרת הגידול גדל באופן מאוד איטי ולהערכתי (למרות שיש צורך בבדיקה מפורטת) אין מניעה לטוס לחו"ל לאחר הניתוח או אף לדחות את הניתוח בתנאי שאין חשד לגידולים מסוג Sebaceous carcinoma או מלנומה.
בנוסף גידול הקרוב לחלק האפי (מערכת ניקוז הדמעות) מומלץ לא לדחות את הניתוח וכן גידול עם התפשטות ארובתית. שוב רפואה שלמה ואני משוכנע כי הכל יעבור בשלום.
הדבר תלוי באם נגרם נזק לצינורית הדמעות בעת ניתוח הסרת הגידול.
לעתים לצורך הסרה מלאה של הגידול אנו נאלצים להסיר גם חלק ממערכת ניקוז הדמעות.
יש מקרים בהם הדבר אינו מחייב שחזור של מערכת הניקוז, אך בפעמים אחרות יש צורך בניתוח נוסף.
עלייך להיוועץ ברופא המנתח להבין את מידת הנזק (אם בכלל) אשר נגרם למערכת ניקוז הדמעות, וכן האם יש צורך לנתח.
לפי הספרות יש להמתין כ 5 שנים לאחר ניתוח הסרת הגידול, על מנת לוודא שאין חזרה, אך מנתחים רבים בוחרים לבצע את הניתוח 1-2 שנים לאחר הסרת הגידול.
ככלל אופי נוירופיברומה משתנה מחולה לחולה, כאשר בניתוח מנסים לבצע הוצאה מקסימלית של הגידול.
ניתן לבצע בחתך בעור העפעף, או בחתך פנימי תלוי במיקום הגידול במקרים מסויימים לא ניתן להוציא את הגידול בשלמות אלא רק הסרה חלקית יש לפנות לרופא עיניים מומחה בפלסטיקה של העין (אוקולפלסטיקה).
קראי עוד על פלסטיקה של העין
נגע בעפעף שלא חולף? מתחילים באבחון מדויק
גידולי עפעפיים אינם אבחנה אחת, ולכן גם הטיפול בהם אינו אחיד. נגע שפיר עשוי להתאים למעקב, בעוד שגידול ממאיר דורש טיפול בהתאם לסוגו ולהיקפו. בדיקה מסודרת מאפשרת להבין מהו הממצא, האם נדרשת ביופסיה וכיצד לטפל בו תוך התייחסות לתפקוד העפעף ולבריאות העין.
אם הופיע גוש בעפעף, נגע שמשתנה, פצע שאינו מחלים או ממצא שחזר לאחר טיפול, ניתן לקבוע בדיקת ייעוץ אצל פרופ' גיא בן סימון, מומחה לאוקולופלסטיקה, לניתוחי עפעפיים, לארובות העיניים ולדרכי הדמעות. הבדיקה תאפשר להעריך את הנגע ולדון בצורך בבירור נוסף ובאפשרויות הטיפול המתאימות לממצאים.


